13.04 יום חמישי נסיעה לקססה
אכצנו ארוחת בוקר קלילה במלון ויצאנו לנסיעה ארוכה לרססה. בדרך חיפשנו כספומט דולרים לקראת הטרק ברוונזורי אך ללא הצלחה. בקססה ירדנו בהוסטל לימים הקרובים, White House Hotel. התמקמנו בחדרים ואכלנו ארוחת צהריים זוחה ומקומית במסעדת המלון.
יצאנו לעיר לסיבוב ולסידורים. שוב לא מצאנו כספומט דולרים, והגענו למסקנה שכספומט הדולרים היחיד נמצא בקמפלה. הוצאנו כסף לטרק של שבוע הבא בשילינגים. הסתובבנו בשוק בדים עמוס בדוכנים ובחנויות והבנות קנו בדים ושמלות. עצרנו בבית קפה מקומי שהייתה עליו המלצה לבראוניז טוב, Jambo Café. הייתה בו הפסקת חשמל ולכן קיבלנו את הדבר היחיד שנשאר למקום - ארבע חתיכות בראוניז, שבאמת היו טעימות.
חזרנו למלון ושם פגשנו עוד שני תרמילאים שהכרנו בליל הסדר בקמפלה, חן ומאור. התארגנו ויצאנו כולם למסעדה לארוחת ערב, Café de Lit. שם אכלנו אוכל מערבי נחמד.
אחרי האוכל חזרנו למלון להתקלח, אבל המקלחות של כולם היו נוראיות, עם זרם של טפטוף ובלי מים חמים. כשאני ניסיתי לפתוח את המים החמים הברז התפרק וניתזו עליי מים ולכלוכים. בגלל זה ובגלל המחסור במושב באסלה שלנו, עברנו חדר למחרת.
14.04 יום שישי מעיינות חמים והכנות לטרק
לקחנו את היום ברגוע. אני התעוררתי יחסית מוקדם כי הייתי צריך ללכת לשירותים ועד שכולם התעוררו קראתי בטלפון בוויפיי בלובי של המלון עם ארוחת הבוקר.
לקראת הצהריים נפגשנם אנשי החברה איתה סגרנו את הטרק ברוונזורי לשבוע הבא. עברנו תדריכים, סגרנו עם השף תפריט לשבוע ויחד עם המדריכים עברנו על הציוד שיש לנו והשלימו לנו ציוד שהיה חסר, כמו שקשים מתאימים, חלפ"סים, מגפיים וציוד לשלג.
נפרדנו מהם ויצאנו לעיר קססה לקנות מצרכים לארוחת צהריים שרצינו להכין - שקשוקה וסלט. חיפשנו זמן רב אחר לחמניות וצ'פאטי עד שמצאנו. נסענו בבודות כעשר דקות למעיינות חמים של Kiwa למרגלות הרוונזורי. שילמנו בכניסה ונכנסנו למקום קטן שהזכיר את הסחנה רק קצת רגוע יותר. דילגנו בהתחלה על המעיין ואחת העובדות הוליכה אותנו לפינת ישיבה על גדת נהר שהיה כחמש דקות הליכה משם. ליד הנהר בישלנו את הארוחה. בגלל כל הפיח מהדלק המזוהם שקנינו, הבנזנייה הפסיקה לעבוד לפני שהכנסנו את הביצים, אז אכלנו סלט עם עגבניות ובצל מטוגנים. מזג האוויר היה קצץ חורפי אז רק טבלנו רגליים בנהר וישבנו מתחת לעצים. כשסיימנו לאכול חזרנו למעיינות החמים ונכנסנו אליהם להירגע. היו כמה אנשים קצת מוזרים אבל המים היו נעימים, במיוחד כשהתחיל להיות קריר וגשום. כשהגשם קצת נחלש יצאנו מהמעיין וחזרנו בבודות למלון.
התארגנו בחדר החדש (שגם בו המקלחת הייתה טפטופים של מים קרים-פושרים) ויצאנו לאכול ארוחת שבת די יוקרתית במסעדה של מלון שקיבלנו עחיה המלצה, Sandton. המנות לא היו זולות אבל היו מאוד טעימות. אני אכלתי שניצל שהיה טעים באופן מפתיע ומרק עגבניות. השאר הזמינו מילקשייקים לקינוח וחזרנו לישון ב White House.
15.04 יום שבת מנוחה לפני הטרק
את הבוקר פתחנו מוקדם בפרידה מיובל יעל שהייתה צריכה לחזור לארץ לצה"ל. ליווינו אותה לתחנת האוטובוס והמתנו עד שהגיע האוטובוס שלה לקמפלה. נפרדנו לדרכנו וחזרנו לנוח במלון. אכלנו ארוחת בוקר ופגשנו נוצרי אמריקאי מבוגר אוהב ישראל שהקים בית לנשים עם ילדים שלא מסוגלות לכלכל את עצמן. הוא היה נלהב לחלוק איתנו את הידע שלו על ישראל, המלחמות והקמת המדינה ובמיוחד את חיבתו לחיים ויצמן. אחר כך התחלנו לקחת כדורי גובה לקראת הטיול.
לצהריים קנינו שוב מצרכים והכנו שקשוקה, הפעם כמו שצריך וברחבה של המלון. נתנו לעובדות המלון לטעום והן התלהבו מהמאכל. בזמן שאכלנו צהריים המלון רחש בהתארגנויות לקראת חתונה שנערכה באותו יום באולם אירועים סמוך שגם הוא שייך למנהלת המלון. ראינו את הכלה והשושבינות בשמלות ססגוניות מתאפרות ומתארגנות.
אחר כך יצאנו לסיבוב אחרון בקססה וקינחנו שוב במילקשייקים ב Sandton. מצאתי סוף סוף סניף דואר פתוח וקניתי גלויות לשלוח הביתה, אבל לא יכולתי לשלוח אותן כי לא היו בסניף בולים. חזרנו למלון, סידרנו את התיקים לקראת הטרק ברוונזורי שימלא לנו את שמונת הימים הבאים ואכלנו ארוחת ערב במלון. בזמן שחיכינו לאוכל הציעו לנו העובדות ורות, מנהלת המלון, ללכת לראות את החתונה. קצת התביישנו אבל לבסוף הלכנו והגענו לשלב המוזיקה והריקודים בו החתונה התחילה להתפזר. כל האנשים היו לבושים במיטב הבגדים ונועם רקדה עם הילדים. אפילו הכלה באה לומר לנו שלום, ולאחר מכן חזרנו למלון לאכול ולישון לקראת שבוע הבא.
16.04 יום ראשון נ. התחלה עד ל Camp Kasanzi 2300MASL
יצאנו לטרק יחסית מאוחר בבוקר, וככה התאפשרה לנו התארגנות רגועה. אפסנו את הציוד שלא לקחנו לטרק במלון, הסדרנו את התשלום על שלושת הלילות וקבענו עוד לילה כשנחזור מהטרק עוד שבוע. באזור 10:00 הגיע אלי, המנהל איתו קבענו את הטרק, אל המלון ביחד עם אחד המדריכים והעמסנו את הציוד על הרכב. נסענו כשעה וחצי עד לנקודת ההתחלה בהרים. שם פגשנו את הפורטרים, ארגנו את הציוד ואכלנו צהריים שהכין השף ג'ייקוב שילווה אותנו במהלך השבוע. התלהבנו מהאוכל שהיה טעים ושמחנו שזה מה שנאכל בשבוע הקשה שמצפה לנו.
ב 14:00 בצהריים תחת שמש קופחת יצאנו לטרק. הטיול נפתח בעלייה תלולה שלא נגמרה, ואחרי כמה דקות של הליכה נועם לא הרגישה טוב והייתה צריכה שנעצור. ניסינו להמשיך איתה כמה פעמים עד שלבסוף היא קיבלה החלטה לעצור את הטיול ולחזור לקססה. המשכנו בעלייה ארבעתנו (זיו, מעין ספיר ואני) כשבדרך הרגשנו את תופעת הלוואי של הנימולים מכדורי הגובה. בזמן העלייה ליווה אותנו נוף של הרים, מטעים ושדות, כפרים ובתים הזרועים בצלעות הגבעות והעמק של קססה והאזור שבזכות הראות הטובה הצלחנו לראות את כולו וגם עד לאגם אדוארד ותעלת קזינגה. העלייה הייתה קשה והרגשנו את קוצר הנשימה. לקראת סוף היום נפרדני מהמטעים ונכנסנו ליער גשם, שם גם היה המחנה שלנו ללילה - אוסף של בקתות פתוחות שבתוך אחת מהן פרסו לנו שולחן עם פינת קפה, תה ושוקו ופופוקורן ובאחרת אוהלים. אפילו הייתה בקתה לשירותי בור. אחרי שהתארגנו אכלנו ארוחת ערב חמה וטעימה וקיבלנו מהשף ומשני המדריכים - רוג'רס וג'ייקוב, תדריך לקראת מחר. במהלך הלילה ירד גשם חזק אך הבקתות הגנו עלינו, וחוץ מכמה כאבי גב משינת השטח הלילה עבר בסדר גמור.
17.04 יום שני מCamp Kasanzi לעבר Camp Kambeho 3200MASL
קמנו בשבע בבוקר והתארגנו. אכלנו ארוחת בוקר חביבה וקיבלנו ארוחת צהריים ארוזה לדרך. בפעם הראשונה נעלנו את המגפיים שקיבלנו, לקראת הימים בהם נפגוש את הבוץ המפורסם של הרוונזורי. את האוהלים והציוד השארנו לפורטרים לקפל ולקחת איתם, וזה היה הנוהל בכל יום. קצת הרגיש כמו עבדות או פינוק גדול מדי שלנו בהתחלה, כי גם סוחבים לנו ציוד, גם מכינים לנו אוכל וגם מקימים לנו מאהל בכל יום ומפרקים אותו. אבל עם הזמן הבנו שבסוף על זה אנחנו משלמים ושהטרק קשה מספיק גם כשיש את כל המעטפת.
רוב היום הלכנו ביער גשם, ובשונה מאתמול עברנו הרבה עליות אבל גם הרבה ירידות במהלך הטיפוס על ההר. עברנו בין שכבות עננים, כשטיפסנו מעל אחת, היינו באותו גובה של אחרת והיינו מתחת לשלישית. במהלך היום עברנו לאזור של יערות במבוק וגם ראינו זיקית קטנה חסרת קרניים בהפסקת צהריים. חשבנו שעברנו את רוב הדרך להיום ולקחנו את הזמן בהפסקה, עד שהמדריכים אמרו לנו שיש עוד כארבע שעות הליכה עד למחנה. אז הבנו שהקילומטרים שרשמו לנו בהתחלה להליכה בכל יום הם קילומטרים אוויריים ולא מה שהולכים בפועל. המשכנו בהליכה ואז פגשנו את הבוץ הקשה והמלכלך של ההרים, שליווה אותנו מאז. עברנו לאזור של יער heather של עצי רפאים עם גושי אזוב ענקיים ושרכים שתלויים על ענפיהם אותם רוג'רס המדריך כינה old man's beard. אחר כך נכנסו לאזור ביצתי עם צמחים חייזריים למראה. התחלנו להתייאש מכל הירידות והעליות והמחנה שלא נראה באופק בזמן שהתחיל להחשיך. לבסוף ראינו את אזור המחנה במרחק. בדיוק התחיל להחשיך וגם ירד גשם, אז שמנו פונצ'ואים וכיסויים, הדלקנו פנסים והלכנו. למזלנו הגשם נחלש יחסית מהר, אבל רק לקראת 20:00 הגענו למחנה. להפתעתנו המחנה לא היה בקתות אלא מחנה בשטח. הקימו לנו אוהלים תחת יריעת ברזנט ויריעה נפרדת שימשה את הפורטרים והמדריכים. כשהגענו תלינו את הבגדים הרטובים על האוהלים, התלבשנו חם וישר הגיעה לנו ארוחת הערב בצורת פסטה טעימה.
לקראת הלינה ניסינו להדליק נר לכבוד ערב יום השואה, אבל בגלל הטמפרטורה והגובה הוא נכבה אחרי זמן קצר. הלכנו לישון כשהגשם מדי פעם ירד בלילה על היריעה.
18.04 יום שלישי מCamp Kambeho ל Camp Lamya 3600MASL
קמנו בבוקר למבול. אני הייתי חייב ללכת לשירותים ובהיעדר מחסה יצאתי אל הגשם ועשיתי מה שהייתי צריך. התארגנו מאוד לאט בגלל הקור והגשם ואכלנו רולקס לארוחת בוקר. הפעם התלבשנו מראש כמו שצריך עם כל ציוד החורף שלנו נגד הגשם והבוץ - פליז, חלפ"ס, מעיל גשם ופונצ'ו. התחלנו ללכת בביצות ועלינו לאורך ולרוחב נחלים גועשים יותר ופחות. בלי המגפיים לא היינו מסתדרים. אחרי טיפוס קשה ובוצי הגענו לאוכף בגובה 4,000 מטר שם עשינו הפסקת צהריים בתוך העננים. ירדנו במדרגות סולמות חזרה למטה מהצד השני לעוד מרחבים של ביצות מוקפות בהרים, עם נוף עד להרים של קונגו. דילגנו בביצות בין צמחים כדי לא ליפול לבוץ, ולפעמים לא הייתה ברירה וחיפשנו בעזרת המדריכים את הבוץ הכי פחות בוצי. הרבה פעמים זה היה לדרוך בשלולית בוץ עמוקה שבאמצע שלה יש ענף או אבן שמונעים לגמרי מלשקוע. למרות כל אלה לכולנו יצאה הרגל מהמגף לפחות פעם אחת, ומעיין אף דרך בגרב חשופה בתוך שלולית בוץ וזכה לסחיטה על המקום מרוג'רס המדריך. חצינו עוד נחל ואחרי טיפוס קליל וקצר להפתיע הגענו למחנה השלישי, לפני השקיעה כמו התכנון. המחנה הפעם היה דומה למחנה הראשון עם בקתות פתוחות מרובות בהן אכלנו וישנו באוהלים. נתנו את הגרביים הרטובות שלנו לייבוש אצל מדורות הפורטרים ואחרי האוכל התארגנו והלכנו לישון מרוצים. הלילה היה קר יותר משציפינו והוספנו שכבות לבגדי הלילה.
19.04 יום רביעי מCamp Lamya ל Camp Bigo 3400MASL
בבוקר מילאנו את השלוקרים והבקבוקים ממים מהנהר הסמוך שג'ייקוב הטבח הרתיח עבורנו, במה שהפך למנהג יומי. קמנו והתארגנו יחסית מוקדם לקראת יום ארוך של הליכה כשרצינו שוב להגיע לפני השקיעה. אמנם התמהמנו עם האוכל אבל הצלחנו לצאת יחסית קרוב לשמונה בבוקר. היום היה יחסית שמשי ומיד ויתרנו על הפונצואים וציוד החורף, חוץ ממכנסי החלפ"ס שהיו חובה בהליכה בבוץ. המשכנו ללכת בביצות ועברנו על פני עוד אגמים קטנים. במרחק כבר ראינו את פסגות הרוונזורי, את הר סטנלי וקרחוניו, אך עוד לא את הפסגה הגבוהה מכולן והיעד שלנו לטרק, מרגריטה. היום הלכנו גם על גשרים מעל הביצות, וראינו על העצים קופי קולובוס כחולים ובתוך הסבך הסתתרה גם דייטה, מעין אנטילופה אדומה קטנטנה. לפני המחנה התהלכנו על גשר באורך של 800 מטרים שעבר מעל ביצה מוקפת הרים, שבסופה היה מחנה הלינה. מחנה פשוט של אוהלים ויריעות, אבל לשף הייתה בקתה לאוכל והיו גם שירותי בור. קיבלנו מרק אטריות לארוחת ביניים ואחרי שהחלפנו בגדים הגיעה גם ארוחת הערב. במחנה פגשנו שוב את וויליאם, המדריך שהתחיל איתנו את הטיול אבל חזר לקססה כדי להחזיר את נועם שפרשה.
20.04 יום חמישי מ Camp Bigo ל Camp Irene 4500MASL
פתחנו את הבוקר בטוב עם פרנץ' טוסט מעולה שהכין לנו ג'ייקוב. אחרי שסיימנו להתארגן התחלנו את הטיפוס לקראת המחנה ממנו נצא לפסגה. עלינו לאורך נהר Bujuku בעליות בוץ ביער ולאחר מכן בגשרים ביער ובאוויר הפתוח עד שהגענו לאגם Bujuku שמקבל את מימיו מזרימות ההרים המקיפים אותו. עקפנו את האגם, תחילה על גשר ולאחר מכן בביצה שליד והתחלנו לטפס על הר סטנלי. לאט לאט הביצות התחלפו בסלעים ומצוקים עד שהגענו למחנה Irene שהיה ליד אגמון קטן והשקיף על אגם בוג'וקו. האוהלים שלנו הוקמו ממש קרוב לשפת הצוק, כשמצד אחד מדרון גדול ומהצד השני מצוקי ההר מתנשאים מעלינו. גם היום הספקנו להגיע לפני השקיעה, אבל הגובה הרב וההר הפכו את המקום לקריר מאוד. הפורטרים הוסיפו על היריעה שהגנה עלינו מהגשם יריעה נוספת להגן מפני הרוח, שהייתה נחוצה מאוד. את ארוחת הערב אכלנו הפעם מתוך האוהלים והלכנו לישון עם שכבות הבגדים שישמשו אותנו לפסגה למחרת.
21.04 יום שישי פסגת מרגריטה ותחילת החזרה
לקראת הטיפוס לפסגה קמנו ב 01:00 לחושך, לקור, לרוחות ולגשם. ניסיתי ללכת לשירותים ללא הצלחה, ואחרי שסיימנו להתארגן עם כל ציוד הטיפוס וציוד החום אכלנו ארוחת בוקר מחממת מג'ייקוב, טוסטים עם חביתה בצד.
באזור 02:30 התאספנו עם המדריכים ויצאנו להליכה, מכוסים מכף רגל ועד ראש ומצוידים בפנסים. למזלנו עם היציאה הגשם פסק והרוח נחלשה מאוד, וככה למרות הקור, החושך, העייפות והתוואי הקשה, הצלחנו לשרוד את ההליכה. טיפסנו על סלעים כשהמדריכים מכווינים אותנו בחושך, לפעמים בנקודות קריטיות כדי שלא ניפול מהשיפוע התלול.
עם עלות השחר הגענו לשלב שהכי הלהיב אותי בטרק, והוא השלב של קרחון מרגריטה. לפניו עצרנו למנוחה ולהתארגנות. הלבשנו קרמפונים, דוקרני שלג, על נעלי ההליכה שלנו, החזקנו כל אחד בגרזן שלג ונרתמנו לרתמות והמדריכים קשרו אותנו ואותם אחד לשני בחבל אחד ארוך. בטור אחד עלינו כל אחד בתורו על הקרחון וטיפסנו במעלה השיפוע התלול לאט לאט. לקח קצת זמן עד שהבנו את טכניקת ההליכה שמאפשרת לא לשקוע בשלג.
אחרי הקרחון הורדנו את הקרמפונים והמשכנו לטפס על הסלעים עד שסוף סוף הגענו לפסגה אחרי חמש שעות טיפוס. מזג האוויר היה לטובתנו. היה קצת מעונן באזור האוגנדי אבל השמש זרחה ויכולנו לראות חלק מהמסלול שהלכנו. הנוף המושלג, ההרים, העמקים ואפילו המרחבים של קונגו נפרסו מולנו. היינו כחצי שעה בפסגה, מצטלמים, מצלמים ומתלהבים מההישג ומהנוף.
חזרנו למחנה איירין באותה הדרך שבה הגענו, אלא שמזג האוויר נהיה יותר חורפי וסוער. תחילה בקרחון כוסינו בערפל, ולאחר מכן באזור הסלעי ירד גשם שהקשה על ההליכה, גרם לכולנו להחליק ופעם אחת גם גרם למדריכים להיעזר בחבל כדי למנוע את החלקתנו במדרון. הגענו למחנה מותשים, התארגנו והחלפנו בגדים לקראת המשך היום, שכן לפנינו עוד היה ללכת את כל המסלול שעברנו ביום חמישי כדי לחזור למחנה ביגו. לפני היציאה אכלנו ארוחת צהריים חמה ומשביעה של ג'ייקוב, שהיה בה קצת לנחם אותנו. יצאנו לדרך ואמנם הלכנו אותה בקצב מהיר יותר מאשר ביום חמישי, אך היינו אפוסי כוחות וכואבים מהטיפוס. הגענו למחנה הלילה רק בלילה עצמו, לקראת 22:00. לפחות חיכתה לנו ארוחת ערב חמה, גם אם אכלנו אותה באוהלים.
22.04 יום שבת מ Bigo Camp לCamp Nyabitaba 2600MASL
אחרי היום הקשוח של אתמול, התארגנו מאוחר ולבשנו את החלפסים ומגפי הבוץ בפעם האחרונה לטיול. יצאנו לדרך רק באזור 09:00, אחרי שנפרדנו מהמדריך וויליאם שנשאר באזור כדי ללוות לפסגה קבוצת מטיילים אחרת (יותם ומכם). חזרנו בגשר הארוך מעל הביצה שאותו עברנו ביום רביעי, וממנו פנינו לשביל אחר שיוביל אותנו לנקודת סיום שונה מנקודת ההתחלה של הטרק. כרגיל עברנו עליות וירידות בבוץ, והנוף החל להתחלף לנוף שהכרנו מהימים הראשונים של הטיול. הביצות התחלפו ביערות, heather עצים, במבוקים ולבסוף יערות טרופיים. בדרך התחיל מבול בזמן שעצרנו לאכול. אנחנו והמדריכים בהתחלה חיכינו שייחלש אבל לבסוף התלבשנו כראוי ויצאנו לדרך בגשם השוטף. ראינו תולעות שלשול ענקיות ורוג'רס אף הסביר שמה שראינו זה אפילו לא חצי מהגודל שהן יכולות להגיע אליו. עם ההליכה מזג האוויר החל להתבהר. לקראת 17:00 ראינו כמה בקתות ושמחנו שסוף סוף נגיע מוקדם למחנה. עם ההגעה לבקתות ראינו את כל הפורטרים יושבים מסביב למדורה כרגיל, אך גם ראינו שהבקתות הן לא בקתות פתוחות כמו שהכרנו אלא בקתות אמיתיות עם חדרים סגורים. לא האמנו ולא הצלחנו לעכל שיהיה לנו חדר סגור משלנו. נרגשים ושמחים התארגנו בנוחות ואחר כך קיבלנו נשנושי בננה בטמפורה מג'ייקוב. עם ארוחת הערב האחרונה הגיעו אלינו גם המדריכים והמשיכו לספר לנו על הרי הרוונזורי, על האזור ועל התכנית למחר. אחר כך התארגנו כולנו לשינה וישנו שינה ערבה וארוכה מהרגיל לקראת סיום הטרק.
23.04 יום ראשון סיום הטרק וחזרה לקססה
קמנו בנוחות יחסית בבוקר וארזנו בפעם האחרונה. אחרי ארוחת הבוקר הצטלמנו עם הפורטרים ונפרדנו מהם ומג'ייקוב הטבח באופן רשמי. מסלול ההליכה האחרון היה קליל וקצר יחסית, בעיקר בזכות היותו מסלול אמיתי עם שביל ברור וללא בוץ. בדרך ראינו שוב שלשולים, חשופיות והשיא - אלפרד המדריך מצא עבורנו זיקית עם שלוש קרניים כמו שקיווינו למצוא. כבר בצהריים הגענו לשער מוהינגה, שער הכניסה (או היציאה) לפארק הרוונזורי. כרגיל נרשמנו במחברת ואחר כך פנינו להתארגן. החזרנו את כל הציוד לאלי שפגש אותנו לקראת סיום המסלול ונפרדנו גם מהמדריכים רוג'רס ואלפרד שעזרו לנו כל כך הרבה במהלך הטרק.
אלי הסיע אותנו חזרה לקססה. בנסיעה שארכה כשעה חזרה לכולנו הקליטה בטלפונים ויצרנו קשר עם חברים, משפחה ועם נועם שכבר חיכתה לנו בבוניוני. ירדנו ב White House Hotel, התאפסנו על הציוד שלנו ועל חדרים חדשים ופנינו להתקלח ולהתארגן. לצערנו לא היו מים חמים או זרם אמיתי במקלחות, והמקלחת שחלמנו עליה כל השבוע לא התגשמה במציאות. מעין הלך לחדש את האינטרנט שלו בסניף של Airtel ובמקרה פגש בדרך את וינסנט, הנהג שליווה אותנו בספארי עם סימבה והוריד אותנו בקססה. וינסנט הגיע למלון לברך אותנו לשלום ואחר כך יצאנו לאכול בעיר.
חזרנו למלון Sandton להתפנק בארוחת ערב טובה. התחיל להיות חורפי ולכן אחרי האוכל עברנו מהפטיו בו אכלנו לשבת בפנים לקינוח. הגשם רק הלך והתחזק והמתנו להיחלשותו. בסופו של דבר החלטנו שמוטב ללכת כל עוד יורד גשם שהוא לא מבול, וכך דווקא אחרי שסיימנו את הרוונזורי חזרנו למלון רטובים כולנו בבגדים קצרים. בגלל הגשם השוטף ויתרנו על הוצאת שילינגים כמו שתכננו והסתפקנו בקניית מים לקראת הנסיעה מחר. במלון נעזרנו ברות המנהלת לקבוע מטאטו למחרת שייקח אותנו לקבאלה, משם נמשיך לבוניוני להתאחד עם נועם.
Comments