יומן טיול אוגנדה חלק 6 - רגיעה בבוניוני ובקמפלה

24.04 יום שני - נסיעה לבוניוני ואיחוד עם נועם

אכלנו ארוחת בוקר אחרונה בוויט האוס, עשינו צ'ק אאוט מהמלון ופגשנו את המטאטו שלנו. נפרדנו לשלום מרות המנהלת שמסרה דש למרגריטה (ככה היא כינתה את נועם בגלל אחד הקעקועים שלה) ועלינו למטאטו, כשהתיקים קשורים על הגג שלו. נתנו לנו את הכבוד לשבת שניים ליד הנהג ושניים נוספים בשורה השנייה. היתרון בישיבה ליד הנהג היא שאף פעם לא ידחסו לשם אנשים, בעוד קיבולת הנוסעים מאחורה תלויה אך ורק בנפח המקום ולא בכמות המושבים. מעין ישב באמצע ובכל פעם הצטופפו לידו מקומיים אחרים עם ריחות שונים. המטאטו הוריד אותנו במבררה, שם החלפנו למטאטו אחר שלקח אותנו לקבאלה. במהלך הנסיעה קנינו פירות וסמוסות מרוכלים שעטו על המטאטו בזמן העצירות הרבות של הורדת נוסעים או העמסתם. בקבאלה נפרדנו מהמטאטו הדחוס ונדחסנו לרכב, הפעם הסעה פרטית דרך המלון ברכב פרייבט שלקח אותנו ישירות למלון שלנו לימים הקרובים Bugombe Gateway על שפת אגם Bunyonyi.

במלון סוף סוף התאחדנו עם נועם שכבר חיכתה לנו בקוצר רוח. בין הדברים הראשונים שעשינו היה להביא ערימות כביסה מהטרק למלון, כשהיינו מוכנים לשלם כמה שיידרש עבור השירות. אחר כך הזמנו צהריים והשלמנו פערים עם נועם. בוניוני נחשב לאתר נופש ידוע בקרב תיירים, וישראלים במיוחד. זה בא לידי ביטוי בכך שברחוב מברכים אותנו בעברית, ובהרבה מקומות, כולל במלון שלנו בבוגומבה, משווקים בגאווה שקשוקה כחלק מהתפריט. התלהבנו מהשקשוקה שהייתה טעימה באופן מפתיע ואחרי שסיימנו לאכול ולנוח מהנסיעה, נועם לקחה אותנו לסיבוב בכפר. התיישבנו בבר מקומי שנועם כבר הכירה מהשהות שלה פה, כשבדרך ליווה אותנו מקומי שניסה לשכנע אותנו לבוא למחרת לסדנה בביתו ואף התיישב בעצמו בבר שלנו, הוט אנד צ'יל. הזמנו משקאות ונשנשנו צ'יפס, עד שאחרי החושך חזרנו למלון, שם גם אכלנו ארוחת ערב. במלון הייתה הפסקת חשמל מהרגע שהגענו וגם במהלך הלילה, וגם מים חמים לא היו במקלחת. אז אחרי האוכל הדלקנו נר יזכור לכבוד ערב יום הזיכרון שנכנס בארץ ופרשנו יחסית מוקדם לישון בחדרים. החדרים היו יפים ומרווחים עם נוף קרוב לאגם, כשהיציאה למרפסת הייתה רק וילון גדול ולא דלת או חלון.

25.04 יום שלישי - כיף בבוניוני

קמנו יקיצה טבעית לקול רעשי ציפורים, חיות אחרות ושירת ילדים מבית יתומים שהיה לא רחוק מהמלון. אכלנו ארוחת בוקר - חביתה עם לחם, תה ופירות וצפינו לראשונה בציפור הלאומית של אוגנדה, העגור האפור עם כתר לראשו. לקראת צפירת יום הזיכרון נעמדנו בשיחת וידאו עם המשפחה של נועם, שפקדה את קברו של דודה. אחר כך נרגענו קצת והלכנו לעוד סיבוב בכפר. ספיר נשארה לנוח בחדר ואנחנו הרחקנו לכת עד לריזורט היוקרתי באזור, Birdnest, שמלבד תפריט עשיר ואיכותי מציע גם wifi. נדהמנו מהמודרניות והיוקרתיות של הריזורט, ונשנשנו יחד פיצה. מהריזורט חזרנו לבוגומבה, אכלנו שקשוקה לצהריים ורבצנו על שפת האגם. אני בעיקר קראתי והשאר גם שיחקו ונכנסו למים.

אחר הצהריים שכרנו שני קאנו מאמיליאנו, המנהל של בוגומבה, ויצאנו לשיט עצמאי באגם בוניוני. מאוד התקשינו לחתור ולהשיט את הקאנו לכיוון שרצינו, אבל לבסוף הגענו ליעדנו. תחילה ביקרנו באי עליו הוקם פארק חבלים. הפארק נראה טוב ומאתגר אבל המחיר של האתגר היה יקר מדי ולכן לא טרחנו לנסות. המשכנו בקאנו לאי נוסף, אבל הקושי גבר על הקאנו של נועם וזיו ולכן אני המשכתי בקאנו יחד עם ספיר ומעין. הגענו לאי קצת יותר רחוק אבל מנקודת העגינה שלנו לא יכולנו לסייר בו, אז אחרי הפסקת נשנושים שטנו חזרה למלון. זיו ונועם כבר יצאו לכפר לסיבוב ולבר, ואחרי שהם חזרו אכלנו כולנו ארוחת ערב ביחד עם שירי יום העצמאות ברקע. גם היום המקלחות לא סיפקו, כשאמנם היו מים לא קרים אבל עדיין היה מעצבן להתקלח. אחרי שישבנו קצת פרשנו חלקנו לחדר, ואני ראיתי סדרה בטלפון לפני שנרדמתי.

26.04 יום רביעי - רגיעה בבוניוני

שוב קמנו ביקיצה טבעית רגועה ואכלנו במלון. היום את הבוקר בילינו ליד האגם, מנסים לתפוס את השמש. כשהשמש הגיחה מבעד לענננים היא הייתה חזקה ולוהטת, אבל לרוב התחבאה שוב יחסית מהר. מעין ניצל את הזמן לעשות ויזה לאתיופיה, אליה הוא מתכנן להגיע כשיעזוב אותנו בשבת הקרובה. לקראת הצהריים ניהלתי שיחת ועידה עם חברים מהבית, שחגגו כל אחד את יום העצמאות במקום אחר. בצהריים אכלנו שקשוקה במלון כרגיל, והחלטנו שכבר מיצינו את בוניוני ושלמחרת ניסע לעיר בירה קמפלה, כתחנה לפני המשך הטיול במזרח אוגנדה. זיו סגר לכולנו דירה במרכז דרך Airbnb וכולם יצאו לעוד סיבוב באזור. אני נשארתי קצת לנוח בחדר, ולקראת הערב פגשתי את החבורה בדרך לריזורט היוקרתי Birdnest בו רצינו לאכול ארוחת ערב חגיגית ומפנקת. הזמנו מנות טעימות (ויקרות יחסית) ובמזג האוויר החורפי הדליקו עבורנו את האח. כשנהיה חשוך היו מדי פעם הפסקות חשמל רגעיות, אבל נהנינו לשבת ולאכול טוב - סוף סוף כשהזמנו צ'יפס הוא הגיע עם מיונז. חזרנו לבוגומבה לעוד מקלחת מאכזבת, והסדרנו מול אמיליאנו את התשלום על השהייה בריזורט הנחמד ועל הארוחות שאכלנו אצלו.

27.04 יום חמישי - נסיעה לקמפלה

קמנו מוקדם בבוקר כדי לנסוע לתחנת האוטובוס בקבאלה. התארגנו ועמדנו לצאת לאכול ארוחת בוקר כשגילינו שספיר שוכבת חולה מאוד במיטה - היא הקיאה והייתה עם בחילות ושלשולים כל הלילה. הבאנו לה ארוחת בוקר קלה (שלנוחיותנו איחרה למרות שהבהרנו שאנחנו רוצים אותה בשעה מוקדמת). העמסנו את כל התיקים לרכב של אנתוני, אותו הנהג שלקח אותנו לבוניוני, אך במקום לנסוע לתחנת האוטובוס הוא לקח אותנו למרפאה פרטית שהוא מכיר, Mwesigye. ביקשנו בהתחלה שייקח אותנו לבית חולים אבל הוא הסביר שבתי החולין נפתחים מאוחר יותר והם עמוסים מאוד - לפעמים הרופאים שם אפילו עוזבים כדי ללכת לטפל בלקוחות במרפאות פרטיות שליד.

המרפאה הייתה טובה משציפינו וטיפלו בספיר די יפה. תחילה שללו אצלה מלריה בבדיקת דם מהירה, ואחר כך נתנו לה תרופות וחיברו אותה לעירוי למשך כמה שעות. העירוי כלל לפעמים גם אנטיביוטיקה שלא היטיבה עם ספיר. בזמן שספיר הייתה חצי מעולפת, עשינו תורנויות בהשגחה עליה, בבירור על אוטובוסים נוספים לקמפלה ובקניות נשנושים לדרך ולבוקר בזמן שהמתנו להתאוששותה. לבסוף החלטנו שניקח לקמפלה הסעה פרטית ולא אוטובוס ציבורי, כדי שספיר תוכל לשרוד את הנסיעה הארוכה. אנתוני, שחיכה איתנו עם התיקים ודאג לספיר כמונו, עזר לחבר אותנו לנהג ואחרי שספיר התאוששה סופית יצאנו לדרך.

הצטופפנו קצת ברכב הסטיישן, אבל הנסיעה הייתה סבירה סך הכל, בטוח טובה יותר מאוטובוס, שכן עצרנו מתי שרצינו והצטופפנו אחד עם השני ולא עם מקומיים. שווה להזכיר עצירה אחת שלא אנחנו יזמנו, אלא הרכב איתו נסענו: הבלמים של הגלגל השמאלי התפרקו ברעש צלצולים. למזלנו המקרה קרה קרוב למוסך קטן בכפר קצת אחרי קו המשווה שברחוב הראשי שלו מכרו רק ג'ינג'ר. הנהג נעזר במקומיים, החליף את הבלמים בזמן שנשמנו קצת אוויר והתרעננו עם שתייה קרה והמשכנו בדרכנו.

במהלך הדרך התבשרנו כי ה Airbnb שהזמנו בקמפלה לא באמת פנוי עבורנו והתחלנו לחפש דירות אחרות. אחרי שהתייאשנו החלטנו לחזור להוסטל בו לנו בשהייה הקודמת שלנו בעיר, Acacia Villa.

לקראת קמפלה נוצרו פקקים בכבישים, ורק אחרי רדת החשיכה הגענו סוף סוף להוסטל, אחרי יותר משמונה שעות נסיעה. שמנו את התיקים בחדרים ב Acacia והרגשנו בבית עם הקליטה. חוץ מספיר שנשארה לנוח, מיהרנו לקניון Acacia Mall המוכר והאהוב כדי להספיק לאכול ארוחת ערב הגונה לפני שהוא ייסגר. אכלנו ב KFC ושבענו אם כי קצת התאכזבנו מהדלי שהזמנו וחזרנו להוסטל. החלק הטוב ביום היה להיכנס למקלחת בהוסטל בדיוק כמו שזכרנו אותה: עם זרם חזק ומים חמים בשפע.

יום שישי 28.04 - שוק ואווירה מודרנית בקמפלה

אחרי יום קשה שעבר עלינו אתמול, קמנו ברוגע בהוסטל. אכלנו רולקס עם פירות לארוחת בוקר ואחרי שכולם התארגנו, כולל ספיר שקמה עם כוחות מחודשים, יצאנו לסיבוב בעיר. תחילה הוצאנו שילינגים ודולרים בכספומט שליד הקניון, ואחריו נסענו בבודות לשוק קדאפי שנמצא ליד המסגד בעל אותו השם - שוק אמנים גדול שפתוח רק בימי שישי. אחרי שהתאוששנו מהנסיעה בבודה ברחובות הסואנים של קמפלה, נכנסנו לשוק והרגשנו כמו ילדים בחנות ממתקים. כל המזכרות, יצירות האמנות, הציורים, המסכות, הבגדים והתכשיטים קרצו לנו. הדבר היחיד שעצר אותנו מלקנות את כל השוק היה המחסור במקום בתיקים שלנו (וזה שאנחנו לא סומכים על דואר אוגנדה או דואר ישראל שישלחו חבילות). לבסוף קניתי פסלוני חיות מעץ בננה, מסכת פיל קטנה לתלות על הקיר וסימניות כמזכרות לחברים בבית. נתקלתי גם בכרטיסי ברכה יפים אותם מיהרתי להחליף בגלויות המכוערות שקניתי בקססה. למזלי עוד לא מצאתי בולים או סניף דואר מתפקד כדי לשלוח אותן. לאחר ששבענו מהשוק רצינו להיכנס למסגד הלאומי של אוגנדה שהיה בצמוד, אבל בגלל תפילות יום השישי הכניסה הותרה למתפללים מוסלמים בלבד.

חזרנו בבודות למקום האהוב עלינו בעיר, Acacia Mall המערבי והמודרני. אכלנו צהריים במסעדה שהכרנו, Cafesserie, והתענגנו על אוכל טוב ואיכותי. אני אכלתי לזניית בשר שהייתה מעולה. גם ב Cafesserie, כמו בשאר המדינה, שאלו אותנו כשהזמנו משקה שמגיע בבקבוק (ולא משנה אם היה מדובר במים, בירה או קולה) אם אנחנו רוצים אותו קר או חם בטמפרטורת החדר. אחרי הארוחה עצרנו בסופר לקנות מצרכים לקראת ארוחת שישי שרצינו לבשל לעצמנו במטבח של ההוסטל. מעין וזיו הלכו להסתפר ונועם, ספיר ואני המשכנו עם הקניות לכיוון ההוסטל. הבנות לקחו בודה ואני עצרתי בדרך לגלידה טובה בבית קפה אחר שהיה בקניון, Caramel.

בהוסטל קצת נחנו והתחלנו בהכנות לארוחה, שהיו כולן בהובלת נועם. בישלנו עגבניות למטבוחה, התפחנו קמח לחלה, הכנו אורז למג'דרה וקילפנו וחתכנו ירקות לקראת בישול וסלט. בזמן שבישלנו משכנו את תשומת הלב של שאר אורחי המלון, ביניהם גרמני ואיטלקייה שכותבים תזה באוגנדה, הולנדי פרוטסטנטי מבוגר בשם טים וצעיר עיראקי שעובד כפסיכולוג בשם היית'ם. הזמנו את כולם לאכול איתנו ארוחה לכבוד השבת, אבל הגרמני והאיטלקייה עזבו לשדה"ת - לא לפני שנועם הכינה להם כריך עם מטבוחה.

בערב אחרי כל הבישולים ישבנו לאכול בשולחן שסידרנו בגינה. השולחן היה עמוס בכל טוב: מטבוחה, חלה, תפוחי אדמה, קציצות ירק, מג'דרה ושני סלטים. לקידוש הצטרף אלינו גם העיראקי היית'ם, שהרגיש בבית עם האוכל ובאמצע הארוחה הצטרף גם ההולנדי שמאוד התלהב מהמאכלים. השיחות קלחו סביב השולחן, כשטים הפגין ידע במילים ובשירים בעברית ובישראל מדברים שהוא למד בבית הספר הנוצרי בהולנד. השיחה גלשה גם לצדדים פוליטיים פחות נעימים, כשדווקא ההולנדי היה זה שצידד בממשלה ובביבי. כשסיימנו לאכול כבר היה מאוחר והיינו עייפים. התקלחתי והתיישבנו לקינוח של תה ועוגה. נועם יצאה למסיבה עם ישראלי נוסף שהגיע להוסטל ועם העיראקי, ואחרי העוגה הלכנו לישון.

29.04 יום שבת - עוד סיבוב בקמפלה

לקחנו לעצמנו בוקר רגוע של קריאה ונחת בהוסטל, כשמזג האוויר לא היה בדיוק חורפי אבל גם לא שמשי. ימים אפורים עברו לאחרונה על אוגנדה. ניצלתי את הזמן כדי לכתוב מכתבים הביתה על הכרטיסים שקניתי אתמול בשוק. כשסיימתי החלטתי לנצל את השהות בקמפלה וללכת לסניף דואר מרכזי כדי סוף סוף למצוא בולים ולשלוח הביתה. שאר החברים נשארו בהוסטל ויצאתי לבד בבודה לדואר. הפעם האחרונה ששלחתי מכתב הייתה בכיתה א' לכבוד השנה החדשה, אז הייתי קצת אבוד, בטח כשמדובר בדואר בינלאומי ובמדינה זרה. אבל עובדת נחמדה הסבירה לי מה עליי לעשות ועזרה לי לשלוח את המכתבים. במכתב לחברים צירפתי גם את הסימניות שקניתי, בתקווה שהן יגיעו בשלום.

אחרי שסיימתי את עיסוקיי בדואר מזג האוויר כבר השתפר ורציתי להמשיך להסתובב בעיר. האזור של הדואר היה די מרכזי ונכנסתי בו לחנות ספרים חמודה ומערבית, Aristoc. קניתי ספרון והלכתי לאכול צהריים ב KFC, הפעם כחוויה מוצלחת ומתקנת. אחרי ששבעתי המשכתי להסתובב והלכתי עד למסגד קדאפי אליו לא הצלחנו להיכנס אתמול. זו הייתה הפעם הראשונה בטיול שהסתובבתי לבד למשך זמן ארוך כזה, והביטחון של ההיכרות עם קמפלה והחודש שכבר בילינו באוגנדה עזרו לתחושה. במסגד שילמתי דמי כניסת תיירים והצטרפתי לסיור יחד עם עוד שתי צעירות גרמניות. המדריך היה צעיר מוסלמי מקומי וסיפק הסברים מעניינים על המסגד המרשים בנייתו וגם על ההיסטוריה של אוגנדה וקמפלה סביבו. הוא אפילו הקריא עבורנו את סורת אל פתיחה הידועה מהקוראן ונתן לי להחזיק עותק בערבית ולבנות הגרמניות עותק באנגלית. בסיום הסיור עלינו גם לצריח הגבוה של המסגד משם הייתה תצפית מרהיבה על כל העיר. המדריך סקר עבורנו את הגבעות השונות והדריך אותנו על קמפלה וגם על אוגנדה בכלל, ושמחתי לומר לו שכבר הסתובבתי בכל אוגנדה, ובו בזמן שמחתי ללמוד על קמפלה.

בתצפית המדריך הסב את תשומת ליבי לשתי כנסיות יחסית עתיקות, והחלטתי להמשיך את הסיור העצמאי שלי בעיר וללכת אליהן. אל הראשונה,Namirembe Cathedral, הלכתי ברגל. מדובר בכנסייה אנגליקנית חמודה שנבנתה פחות או יותר בהשראת כנסיית Saint Paul Cathedral. בדיוק כשהגעתי עסקו בניקיון אחרי טקס והמקהלה ערכה חזרות בבניין נפרד. מפאת המרחק והאופי הגבעתי של האזור לקחתי בודה לכנסייה השנייה, Saint Mary's Cathedral. הכנסייה הזו היא קתולית ונבנתה באופן די מדויק בדמות כנסיית נוטרדאם בפריז - פשוט מוקטנת. בכנסייה נערכה חתונה ונשארתי לצפות ולהיות מוקסם מהספסלים האחוריים. אחרי כמה נאומים השתעממתי וחזרתי בבודה להוסטל להתאחד עם כולם.

בערב יצאנו שוב ל Acacia Mall, הפעם למסעדה חדשה, מסעדה לבנונית בשם Meza and Salt. אכלנו בה שווארמה ופיתות עם חומוס, שאמנם לא היו ברמה אליה אנחנו רגילים בארץ אבל היו נחמדים וטעימים מאוד. לארוחה הצטרף אלינו גם צעיר גרמני בגילנו שפגשנו בהוסטל, לואיס. כמו גרמנים רבים שפגשנו באוגנדה גם לואיס מטייל טיול תרמילאי ברחבי העולם. אם כי בעוד ישראלים טסים בעיקר לדרום אמריקה ולמזרח, הגרמנים טסים לאוסטרליה, הרבה פעמים כדי לעבוד תוך כדי. מהמסעדה החבורה המשיכה לבית קפה לקינוח, CJ's, חוץ מנועם שלא הרגישה טוב וחזרה לוילה. אני עצרתי קודם עם לואיס בסופר לקנות מים והוא חזר משם להוסטל. בית הקפה היה נחמד ומלא באנשים ומשם חזרנו גם אנחנו להוסטל לשינה ערבה.

30.04 יום ראשון - יום חורפי של בטלה

קמנו לבוקר גשום וחורפי. גם אחרי ארוחת הבוקר הגשם המשיך לרדת, והחלטנו שהיום יהיה מוקדש למנוחה. במקור תכננו לנסוע למבאלה היום, אבל בגלל שהויזה של מעין לאתיופיה טרם אושרה, החלטנו להישאר איתו עוד יום ולקחת את הזמן שלנו בקמפלה. בילינו בלובי יחד עם אורחים נוספים של ההוסטל שהסתגרו בגשם. בצהריים הגשם פסק ויצאנו כולנו, כולל גיא הישראלי שהצטרף אלינו, לארוחת צהריים במסעדה איטלקית טובה של אחד המלונות בעיר, Mediterraneo Restaurant. כל המנות שהזמנו חוץ מהפיצה היו מעולות, וגם המחירים היו בהתאם. נועם עדיין לא הרגישה טוב ולכן חזרה בבודה למלון, והשאר המשיכו ברגל לקניון לקינוח (ב Cafesserie כמובן) ולקניית מצרכים לארוחת ערב פשוטה - פסטה ברוטב רוזה וסלט. בהוסטל המשכנו להתבטל ואחרי ארוחת הערב צפינו בסרט "ילדות רעות" בעזרת המחשב של טים ההולנדי - בלי להתכוון יצא שחגגנו את הסרט ביום השנה לצאתו. במהלך הסרט הכנו גם פופוקורן ואחרי שהוא נגמר פנינו להתארגן ולישון. לא ויתרתי על מקלחת אחרונה בוילה, מתוך הבנה שלא ניתן לדעת מתי המקלחת הטובה הבאה תהיה.