סיכום אוגנדה

קל להתאהב באוגנדה. מרחבים ירוקים בכל פינה, נופים מדהימים, חיות, אטרקציות טובות ואנשים מסבירים פנים, אדיבים וחברותיים (לפעמים יותר מדי). פחות מתויירת מקניה או טנזניה, שזה מצד אחד חבל כי היא מיוחדת ומצד שני מעצים את הטיול ולא מקשה על המחיה.

עשינו טיול של חודש וחצי באוגנדה במסגרת טיול תרמילאי גדול באפריקה, מתוכו ניצלנו כשבועיים להתנדבות במשלחת של "לוחמים ללא גבולות".

תמצית הטיול:

נחיתה באנטבה

ג'ינג'ה כולל ראפטינג בנילוס

קמפלה עיר הבירה

פורט פורטל ואזור אגמי המכתש, טרק שימפנזים

ספארי במורצ'יסון וביקור במקלט קרנפים

קססה וטרק פסגה ברוונזורי

אגם בוניוני

מבאלה וסיפי

מעבר באוטובוס לקניה

מידע כללי רלוונטי:

טיסה: מהארץ דרך אתיופיאן איירליינס. חובה להראות להם לפני העלייה למטוס כרטיס חזרה, עדיף שאיתם. יש כל מיני דרכים לעשות כרטיס פיקטיבי. אנחנו עשינו דרך האתר שלהם עצמם שבו אפשר לרכוש כרטיס ולשלם עליו עד 24 שעות אחרי - הזמנתי ביום של הטיסה עם מספיק טווח ביטחון בשביל מעבר בביקורת דרכונים והוא מתבטל אוטומטית אם לא משלמים.

ויזה:

עשינו ויזה למזרח אפריקה שזה 100$ לקניה, רואנדה ואוגנדה כי אחר כך עברנו לקניה. כדאי לעשות לפחות שבוע מראש אחרת לא יאשרו ויכולים לא להעלות לטיסה. צריך בשביל הויזה צילום דרכון, כרטיס טיסה חזור, צילום תמונה, צילום תעודת חיסון קדחת צהובה ותכנון של הטיול במדינה (סתם חרטוט בוורד). את הויזה עושים באתר אינטרנט, עדיף של המדינה בה נוחתים.

בביקורת דרכונים בדקו זריז את המסמכים והעבירו אותנו.

כסף:

שילינג אוגנדי, UGX. ש"ח אחד שווה בערך ל 1,000 שילינג.

בשדה המרתי 1$=3,600UGX

החלפת כסף - יש בשדה גם אז מומלץ לעשות כשמגיעים, אבל יש גם בכל עיר שהיא עיר (קמפלה, ג'ינג'ה, פורט פורטל וכו') - גם דולרים וגם יורו. ממליץ להביא דולרים כי בחלק מהמקומות משלמים בדולר. כדאי לבקש מהם שיביאו גם שטרות קטנים.

חשוב לבוא רק עם שטרות חדשים (2013 והלאה) ושכולם יהיו נקיים, בלי סימונים, חותמות או קרעים. אחרת לא מקבלים אותם בעסקים באוגנדה וגם בהמרת כסף ייקחו לכם שער נמוך ולא שווה. ממש בודקים לעומק את השטרות בכל מקום.

שפה:

טכנית באוגנדה שתי שפות רשמיות: אנגלית וסוואהילית (הלינגואה פרנקה של מזרח אפריקה). פרקטית רוב האוכלוסייה מדברת בעיקר שתי שפות - השפה השבטית המקומית ואנגלית, שהיא השפה בה מלמדים בבתי הספר. אוכלוסיית הבוגרים וגם נערים יודעים לדבר אנגלית (עם מבטא כבד) וקל להסתדר עם אנגלית במדינה.

באוגנדה כחמישים שבטים שלכל אחד מהם שפה משלו. השבט המרכזי הוא הבוגנדה שעל שמו נקראת המדינה ושפתו היא לוגנדה, אבל לכל אזור השפה שלו, ככה שמאוד קשה לעקוב אחרי השפה המקומית כשכל כמה ימים משנים שפה.

סים:

עשינו בשדה סים מקומי. ממליץ לעשות בהתחלה חבילה יחסית קטנה (עשיתי 8GB ב-9$) ולטעון מחדש בהמשך - יותר זול בדוכנים לבקש שיטענו לכם דרך הטלפון שלכם ולא דרכם (ככה למשל עשיתי 22GB ב50 ש"ח. יש בכל פינה (אפילו בכפרים נידחים) דוכני מכירה של אחת משתי החברות המרכזיות לסלולר, Airtel ו- MTN. עשינו MTN כי לה אמור להיות הכיסוי הגדול יותר במדינה. אומרים של-Airtel יש יותר כיסוי בדרום מערב אוגנדה.

חשוב ממש לא ללכת מהדוכן לפני שבודקים שהסים עובד כמו שצריך ואפשר לגלוש.

תחבורה:

רכב לא הייתי ממליץ לקחת. כבישים לא מסודרים ונהיגה מאוד מפחידה.

לאטרקציות גדולות (ספארי, טרקים, ראפטינג) תמיד יכללו הסעה במחיר החבילה.

יש ארבע דרכים להתנייד: הסעות פרטיות, אוטובוסים ציבוריים, מטאטו (מעין מונית שירות) ובודה בודה (מונית אופנוע). הטיפ המרכזי הוא לוותר על הקונספט של מרחב אישי ולהתמסר לנסיעה ולריחות.

הסעות פרטיות - בקלות אפשר להשיג מספרים של נהגים ממקומיים או כל מקום שישנים בו. לרוב יעלה יותר מציבורי אבל בקבוצה לנסיעות לא ארוכות יכול להשתלם. למשל נסיעה מפורט פורטל למלון באגמי המכתש עם כל התיקים, או נסיעה מקבאלה לאגם בוניוני.

אוטובוסים ציבוריים - כדאי בעיקר בנסיעות מאוד ארוכות, למשל קמפלה-מבאלה, קמפלה-קבאלה. יותר נוחים ממטאטו כי לכל אחד יש מושב משלו, אבל גם שם יש צפיפות. תמיד בנסיעות יעלו רוכלים למכור סחורה, חטיפים ושתייה. הנסיעה לרוב תיקח משמעותית יותר זמן ממה שנסיעה ברכב תיקח והיציאה בדרך כלל מתעכבת בשעה עד שהאוטובוס מתמלא, אבל הבדלי המחיר משמעותיים. הרבה פעמים ניתן לקנות כרטיסים במקום ממש לפני העלייה, אבל יד אוטובוסים שכדאי לשריין מראש - פשוט לשאול מקומיים. מומלץ לשים כיסוי גשם על התיקים הגדולים כי אין לדעת ליד מה הם יהיו בתא המטען (אנחנו חווינו תרנגולות וג'ריקנים עם נוזלים מוזרים).

מטאטו - מונית שירות, דרך תחבורה זולה ומאוד נפוצה. נוסעים ליעדים די קבועים אבל גם עושים עצירות במקומות שמבקשים בדרך. המטאטו יצא רק כשיתמלא ותמיד ייכנסו בו יותר אנשים ממספר הכסאות. הכי טוב לשבת בכסאות ליד הנהג - התקרה יותר גבוהה ולא דוחסים שם אנשים. תיקים גדולים קושרים על הגג. באוגנדה הרגשנו מאוד בטוחים לנסוע במטאטו. תמיד המקומיים עזרו לנו עם ארגון הציוד והנסיעה, גם כשהיינו צריכים להחליף מטאטואים.

בודה בודה - ה-דרך להתניידות, בעיר ובכפרים. אופנוע מיוחד שמותאם להרכיב עליו שני נוסעים בנוסף לנהג (או שלושה, או כמויות של ציוד, או פרה). כנראה שלא הדרך הכי בטוחה (אפשר לשכוח מקסדות באוגנדה) אבל לרוב הכי נוחה. מתחמקים מפקקים, זמינים מאוד וזולים מאוד. תמיד אפשר להתמקח על המחיר, ושווה לפני נסיעות לשאול מקומיים כמה אמורה לעלות נסיעה כדי שלא יקחו מחירי תיירים.

אפליקציות נסיעות: safeBoda, Bolt, Uber. בעיקר בקמפלה מאוד נוח להשתמש והן עובדות טוב באופן מפתיע, כמובן שיותר יקרות ממטאטו או בודה רגילה. בולט זו גרסה אפריקאית של אובר שלרוב המחירים בה זולים יותר.

אנטבה:

נחתנו לקראת הצהריים ולקח לנו זמן לצאת מהשדה בגלל שעשינו הכל כקבוצה. בתכלס השדה די סבבה.

לינה: ישנו קבוצה גדולה ב- ViaVia Hotel. מקום יפה ונחמד עם חדרים אבל יקר, 23$ ללילה. יש כל מיני הוסטלים על גדות האגם.

לאחרונה (2023) נפתח בית הארחה של ישראלי בשם עוזי, די קרוב לשדה, שעושה מחירים טובים ואירוח טוב.

בעיר יש גם קניון ושוק אמנות Craft חביב ליד למזכרות. לא ממש קנינו דברים כי היינו בתחילת הטיול אבל היה דומה למה שרואים ברחבי המדינה.

בעיר יש גם גן חיות שמשמש מקלט לחיות.

לאחרונה יש גם לודג' חדש של ישראלי בשם עוזי. כרגע מקבל רק ישראלים במחירים טובים ולפי חוויות של אחרים מאוד עוזר ואירוח חם.

ג'ינג'ה:

עיר נחמדה על המפגש בין אגם ויקטוריה לנילוס. העיר עצמה לא מאוד מעניינת, כן יש שוק גדול.

מסביב יש המון פעילויות שאפשר לעשות - באנג'י בגשר, ראפטינג, רכיבה על סוסים וטרקטורונים.

עשינו ראפטינג עם White Nile Rafting שיש אצלם הנחה מאתר מזונגו והם דואגים ל: הסעה מקמפלהראפטינג מדהים של כמה שעות בנילוס, לילה אחד אצלם באוהל (פרטי עם מזרון וממש נוח) וגם אוכל במהלך היום (בוקר, נשנושים בראפטינג וארוחה עם על האש כשחוזרים) - כל זה ב 90$. אחת החוויות הזכורות והמומלצות באוגנדה ו- Annet המנהלת אישה מדהימה ואוהבת ישראלים.

ישנו שם עוד לילות ועלה 15$ ללילה, שזה היה מוגזם אבל בגלל נוחות נשארנו.

שיט בנילוס - שוכרים סירה ומדריך לכמה זמן שרוצים (חצי שעה או שעה) ושטים בנילוס עד למקור הנילוס באגם ויקטוריה. צריך להתמקח על מחירים אבל אני ממליץ - גם רואים המון ציפורים יפות וגם יש בקתה חמודה בדיוק איפה שרואים את זרימת הנהר.

אוכל:

בג'ינג'ה עצמה הנהג לקח אותנו למסעדה מקומית נחמדה בשם Park Villa. אוכל מקומי שהגיע מהר ולא עשה בעיות.

בר מסעדה על הנילוס The Bourbon שנהיה מאוד חי בערבים, מקום גם של מקומיים.

המחנה של White Nile נמצא בעיירה Buwenda שממש ליד ג'ינג'ה. שם ממליץ לאכול ב Black Lantern שזו מסעדה של מלון שם עם נוף יפהפה לנילוס ולקופים מקפצים בין העצים. לא זולה אבל יש גם אוכל לא מקומי, ושווה בעיקר בשביל הנוף.

בדרך לג'ינג'ה עשינו אומגות ביער Mabira. עולה 50-60$ ואמנם זה כיף ומגניב להיות על עצים בתוך יער גשם ולראות קופים, בעיניי זה לא היה שווה את הכסף כי היה קצר והאומגות לא היו באמת ארוכות.

מבאלה:

עיר במזרח שגם משמשת בסיס לטיולים באזור כמו Sipi. ישנו שם ב Shine on Hotel במסגרת ההתנדבות. עיר די רגילה.

יש באזור קהילה יהודית מקומית, אבא יודע Abayudaya שממש שווה לבקר אצלם, ללכת לבית כנסת ואפילו לעשות שבת. יש להם סיפור מעניין על איך הם התגיירו במאה הקודמת והקהילה באמריקה תרמה להם בית כנסת כמו שצריך עם ארון תורה. אציין שיש כמה קהילות וסוגיית היהדות והגיור של כל אחת שנויה במחלוקת.

אוכל:

מסעדה מקומית נחמדה Cosmos.

מסעדה עם אוכל מערבי לא מאוד יקר Colobus Cafe. לא לקחת פיצה.

בית קפה מערבי עם שייקים טובים Endiro Coffee. (בכללי זו רשת בתי קפה טובה ואמינה).

ממבאלה יש אוטובוסים גם לקניה - יש אזור מרכזי ושם אפשר לבחור חברה. מחירים באזור ה 50k לכרטיס וניתן לשריין מקום. אם לוקחים אוטובוס לילה כדאי להגיע עד הצהריים כדי לקנות כרטיס ולשריין מושב.

אנחנו נסענו עם Grand באוטובוס של 17:00 והגענו לניירובי לפני 06:00 למחרת.

קמפלה:

עיר הבירה. אין המון מה לעשות אבל שווה לשהות בה כמה ימים. לגמרי עיר בירה של עולם שלישי אבל יש גם אזורים מודרניים.

תחבורה:

מומלץ רק בודה בודה בעיר כשאפשר, מכוניות נתקעות בפקקים. בלילה כדאי לקחת בולט או אובר וניתן גם להשתמש ב safeboda כדי להזמין בודות. יש קטע שלא אמורים להעלות יותר מנוסע אחד על הבודה, אבל תמיד יהיה נהג שיסכים.

מקמפלה יש אוטובוסים לכל רחבי אוגנדה וגם מדינות סמוכות, לכל יעד יש תחנת יציאה משלו אז כדאי לשאול את המקומיים לאן להגיע.

לינה:

ישנו ב Acacia Villa שהיא באזור סבבה ובעיקר מרחק הליכה מהקניון המערבי. בערך 35,000¥ ללילה בחדר מעונות עם ארוחת בוקר. מאוד נחמדים, אווירה תרמילאית טובה ואפשר לבשל אצלם במטבח אם רוצים.

אטרקציות:

שוק Owino - שוק ענק למקומיים עם מלא דברים מכל הסוגים. מעניין להסתובב אבל אין המון מה לקנות.

שוק קדאפי - שוק אמנות גדול בימי שישי שנמצא ליד מסגד קדאפי. מאוד שווה ומחירים מאוד טובים לכל המזכרות. כדאי תמיד להתמקח אבל לפעמים המחירים גם ככה כלכך נמוכים שלא צריך.

גם אם לא נמצאים בשישי יש עוד כל מיני שווקי אמנות שפתוחים במהלך השבוע עם דברים דומים.

קניון Acacia Mall - קניון מערבי עם חנויות מערביות (אבל אין הרבה דברים טובים בתחום הביגוד), סופר, בית קולנוע סטנדרטי ומסעדות וגם מחירים יחסית מערביים. שם פוגשים את כל הלבנים בעיר.

מסגד קדאפי - המסגד הלאומי של אוגנדה. כניסה לסיור עולה 25k. ממליץ לשלב עם השוק שליד אבל לשים לב שאי אפשר להיכנס בזמן תפילה. מסגד גדול ומרשים עם סיפור מעניין, ומהצריח שלו יש תצפית מעולה על כל קמפאלה. נכנסים רק עם בגדים צנועים - מכנס ארוך לכולם וכיסוי ראש לנשים - אבל גם מחלקים בכניסה ביגוד מתאים למי שצריך.

בית חב"ד - שווה לעשות אצלם ארוחת שבת, משפחה נחמדה ומקום נחמד עם אוכל סבבה. אפשר גם ישירות לדבר איתם בווטסאפ.

אטרקציות נוספות: כנסיית Saint Mary שנראית בדיוק כמו מיני נוטרדאם, סיור במגורי מלך בוגנדה ובמתחם הקברים וכו'.

אוכל:

יש ריכוז מסעדות טובות ב Acacia אבל גם בכל העיר יש המון מסעדות מכל הסוגים.

פורט פורטל:

עיר בסיס לטיולים באזור המערבי של אוגנדה, בעיקר באגמי המכתש. עיר קטנה ורגילה, אפשר להצטייד במוצרים בסיסיים בסופרים, למשוך כסף (רק שילינג) ויש גם בתי מרקחת טובים.

תחבורה:

לקחנו אוטובוס של חברת Link מקמפלה, עולה 45,000¥. היו מקומות מסומנים אבל לא הייתה להם משמעות. קנינו כרטיסים במקום, עלינו לאוטובוס וחיכינו שהוא יתמלא ויצא. נסיעה של 5-8 שעות, תלוי בדרכים.

כמו כל אוטובוס עולים תמיד רוכלים לשטויות, אוכל ושתייה. הייתה עצירת שירותים אחת.

לינה:

לא ישנו בעיר, גם אין באמת סיבה כי האטרקציות מחוץ לה.

אוכל:

יש מישהי בשם ריטה שמכינה אוכל טוב ומאוד אוהבת ישראלים. כשאנחנו היינו בעיר היא הייתה בחופש.

חוץ ממנה יש גם מסעדות מערביות מומלצות יחסית בכניסה לעיר, כמו Gardens.

אגמי המכתש:

אחד האזורים היפים בכל המדינה. אוסף של אגמים קטנים שנוצרו ממכתשים וולקניים לפני המון שנים. בחלק מהם אפשר גם לשחות ויחד עם נוף הגבעות הירוקות הופכים ליעד חובה בעיניי באוגנדה.

תחבורה:

בודה בודה מפורט פורטל (אזור 10,000¥ לאחד, 15,000¥ לזוג). בהגעה הראשונית לקחנו הסעה פרטית שסידרו לנו מהריזורט כי הגענו בחושך.

לינה:

Lake Nkuruba Nature Reserve

רזורט מומלץ, במיקום יחסית נוח מבחינת האגמים וג'וליאס המנהל אוהב ישראלים ועושה גם מחירים (באזור ה 30,000¥ ללילה לאחד). יש חדרים עם מקלחות וחדרים של מקלחות משותפות בחוץ. הרזורט ממש על אגם נקורובה שמבחינת בילהרציה אפשר לרחוץ בו (אבל הוא עמוק מאוד כמו כל אגמי המכתש). יש מסביב שלל קופים.

טיול בין האגמים:

פשוט ללכת ברגל בין האגמים השונים. בדרך עוברים בכפר ואפשר לקנות נשנושים. יש אגם שמככב על שטר ה 20k ועוד יפים. הייתי ממליץ למצוא מדריך מקומי שיוכל לקחת בנוחות לכל האגמים השווים ולתת הסברים לאורך הדרך, אבל אפשר גם לעשות לבד.

מסעדת Top of the World - מסעדה של מלון יקר ששווה להגיע רק בשביל הנוף של כל האגמים, ושווה להגיע. קצת יותר מחצי שעה הליכה מאגם נקורובה. אנחנו באנו לפני השקיעה וכשהיה חושך אחד העובדים ליווה אותנו ברגל עד המלון (נתנו טיפ של 10k).

טרק שימפנזות:

חייבים להזמין דרך סוכן או מדריך, לרוב מזמינים פשוט יום או יומיים לפני המועד. רוב הרזורטים יכולים לעשות את זה. חוויה מיוחדת אבל זו שאלה האם היא שווה את המחיר של 200$. לפעמים רואים אותם קרוב מאוד, אבל כשאנחנו היינו ירד גשם והם נשארו גבוה בעצים. את הדרך חזרה ביקשנו לעשות דרך יער הגשם והריינג'ר שלקח אותנו היה מאוד אינפורמטיבי והעצים את החוויה.

יש אפשרות לראות שימפנזות גם בזול יותר באזור קווין אליזבת אבל אומרים סיכויי ההצלחה פחותים יותר (אבל מכיר כמה קבוצות שעשו וכולם ראו).

טיולים נוספים:

כל מלון מציע עוד הצעות לטיולים באזור, אפילו עד הרוונזורי. לא עשינו.

מורצ'יסון - ספארי ומפלים

כנראה הספארי הכי טוב באוגנדה. עשינו בערך ב 300$ לאחד לשישה אנשים כולל איסוף והורדה בפורט פורטל, שיט ספארי של כמה שעות בנילוס, ספארי ערב, ספארי בוקר, תצפית במפלים וביקור במקלט קרנפים מחוץ לספארי.

לא גדול ומרשים כמו בקניה או בטנזניה אבל גם חוויתי ויפה. היו לנו מפגשים מיוחדים עם אריות, פילים וג'ירפות והמרחבים גדולים ומלאים בחיות. אין קרנפים או זברות. ראינו בעיקר באפלו, ג'ירפות, סוגי אנטילופות, ציפורים וחזירי יבלות. אפשר גם לראות צבועים ונמרים אבל זה יותר נדיר.

שיט בנילוס - שווה לשלב עם הספארי, רואים המון היפופוטמים ואפשר גם תנינים.

מפלים - גם שווה מאוד להגיע לתצפית מעליהם בלי קשר לשיט שמגיע רק יחסית קרוב. המון מים, נוף וזרימה מרשימה.

הקטע בכל ספארי זה שכניסה לשמורה עולה הרבה כסף אז חשוב בתכנון לוודא שמנצלים הכל עד הסוף ולא סתם לוקחים עוד יום שלא ינוצל.

מקלט לקרנפים Ziwa

שמורה מגודרת של 70 דונם ובה מרביעים קרנפים במטרה להכניס לטבע. עולה 30$ כניסה לחוויה דומה לטרק שימפנזים. מתלווים לריינג'ר והולכים בשמורה ברגל עד למפגש עם קבוצת קרנפים. לרוב פוגשים 2-3 שהם אמא וילדיה. אפשר לראות את הקרנפים ממש מקרוב ולהפנים את הגודל והמלכותיות שלהם. אני מאוד ממליץ.

קססה:

עיר קטנה ורגילה שמגיעים אליה בגדול בשביל הרוונזורי.

לינה:

White House Hotel.

חדר זוגי עם מקלחת ב 40,000 או חדר יחיד עם שירוקלחת משותפים ב 25,000 כולל ארוחת בוקר. רות המנהלת והעובדים מאוד נחמדים וחברותיים, נתנו לנו לקחת ציוד בישול והכנו בעצמנו שקשוקה על גזייה. יש מסעדה למלון עם מחירים טובים לאוכל מקומי, אבל אין הרבה מגוון. אפשר לאפסן ציוד כשיוצאים לטרק. החיסרון המשמעותי אצלם הוא המקלחת - אין ממש מים חמים והזרם מאוד חלש.

אוכל:

מסעדת מלון Sandton - מסעדה מעולה אבל לא זולה. אירוח חם ומנות טובות - גם השניצל ב 25k היה מספק.

מסעדת Cafe de lit - מציעה גם אוכל מערבי וגם לא מאוד זולה.

מסעדת Jambo Cafe - מקום קטן שיש לו בראוניז טעים.

שווקים:

קססה ידועה בשוק המרכזי שיש בו המון בדים ובגדים מקומיים לקנות. יש גם מסביב המון תופרות שאצלן אפשר לעצב, לתקן או לקנות.

מעיינות חמים Kiwa:

מרחק של כעשר דקות נסיעה בבודה מהעיר מעיינות חמים נחמדים באווירה יחסית טובה ולא מגעילה. עולה 10k כניסה. אחרי שנכנסים אפשר ללכת כחמש דקות לנהר רדוד ובו מים קרים ופינות ישיבה על הגדה.

רוונזורי:

ה-טרק של אוגנדה והכי מאתגר במזרח אפריקה.

חברות מרכזיות שעושים איתן:

Weissman

אלי - איתו אנחנו עשינו וסגר לנו מחירים זולים. 8 ימים של טרק לפסגה ב 800$ לאדם כשהיינו קבוצה של 4. כולל פורטרים וטבח.

יש אפשרות להרכיב מסלולי טיול עם החברה (מיום יומיים ועד הטרק המלא לפסגה), אבל חייבים מדריך כדי לטייל בשמורה.

אפשר לעשות את הטרק גם בעונה הגשומה, בכל מקרה הכל תמיד מלא בבוץ. כל יום נוף אחר ובגבהים של אזור 3000 ומעלה הנופים הכי מיוחדים בעיניי. בשונה מהרים אחרים אפשר להגיע לפסגה גם בלי טיפוס מקצועי (רק טיפוס של בערך שעה על קרחון), כל עוד מזג האוויר מתאים.

בוניוני:

אגם ואזור לנופש. מאוד תיירותי ומאוד מכיר את הישראלים - שלטים בעברית, שקשוקה בתפריטים של מלונות. לזה אני פחות התחברתי כי מרגיש קצת יוון/תאילנד.

תחבורה:

בודה בודה או הסעה אחרת מקבאלה - כחצי שעת נסיעה. לקבאלה יש אוטובוסים או מטאטו שמגיעים ממבררה או מקומות אחרים. אנחנו הגענו מקססה דרך שני מטאטו ואז בקבאלה לקחנו הסעה מהמלון.

לינה:

מלון Bugombe Gateway - המון ישראלים הולכים לשם. חדרים נחמדים, בערך 30k ללילה לבן אדם כולל ארוחת בוקר. לחדרים יש מרפסות אבל היציאה למרפסת היא דרך וילון אז אין באמת קיר לאגם, שזה יותר יתרון מחסרון. יפה ולא מאוד קר בלילה אם משתמשים בשמיכות. אמיליאנו המנהל מאוד חביב וחברותי, וגם אנטוני הנהג שלו. המסעדה לא מאוד זולה, כן יש שקשוקה טובה ב 10k ומנות מקומיות באזור ה 15k. יש ירידה לאגם, אווירה טובה ואפשר לשכור קאנו. הבעיה היא במים החמים שאין הרבה וצריך לבקש שיחממו, ואין wifi , אבל ככה זה ברוב הריזורטים באגם.

אוכל:

יש מסעדות וברים מקומיים אם מסתובבים בין הריזורטים.

רזורט Birdnest - מלון סופר יוקרתי שיש לו מסעדה יקרה עם אוכל מגוון וטעים ועם wifi. רוב התרמילאים באים לשם לאכול, לשתות ולקליטה.

פעילויות בבוניוני:

אפשר לשכור קאנו או לשכור שירותי סירה כדי להגיע לאיים. יש אי עם פארק חבלים ואומגה (קצת יקר מדי בהשוואה לתמורה), אי עם שתי זברות, נקודת תצפית בצד של האגם שממול לריזורטים ועוד כל מיני.

יש גם המון מקומיים שמציעים סדנאות אצלם בבית או בחנויות - קליעת סלים, הכנת תחתיות, תפירת תיקים וארנקים וכו'. ימצאו אתכם לפני שתחפשו אותם.

סיפי:

עיירה בהר אלגון ובה שלושה מפלים מרשימים, נוף מדהים וסנפלינג של למעלה מ100 מטר באחד המפלים. נמצאת באזור בלי הרבה אטרקציות אחרות אבל מאוד שווה את ההגעה, נוף ההר שונה משאר אוגנדה.

תחבורה:

סיפי נמצאת כשעה נסיעה מהעיר מבאלה. אפשר להגיע אליה במטאטו דרך העיר או לבקש הסעה מהגסטהאוסים שמתארחים אצלם.

לינה:

אנחנו ישנו ב- Blue Star Guesthouse - רוב הגסטהאוסים מציעים גם סיורים אז עדיף לישון אצל מי שעושים אצלו סיור. חדרים נחמדים, מקלחת הייתה קצת בעייתית בגלל בעיות בחשמל (אין להם גנרטור). מוזס הבעלים היה מאוד נחמד וגם הסיור איתו היה מוצלח.

אטרקציות:

סיור מפלים חובה - לוקח כארבע עד שש שעות אם משלבים עם סנפלינג. הולכים בתוך העיירה והטבע, יש קצת עליות וירידות אבל לא מאוד קשה. מפל ראשון הוא הבינוני, השני הוא הקטן והשלישי הוא הגדול מכולם והכי טוב לחוות אותו מסנפלינג במרחק 10 מטר ממנו. כדאי לעשות עם מדריך כי במהלך הסיור הולכים בין מטעים, רחובות וחצרות של הכפר. עלה לנו 125k לאחד כולל הסנפלינג.

הערה חשובה לגבי הסנפלינג - לא כולם ולא תמיד משתמשים גם בחבל בטיחות, אז להפעיל שיקול דעת.

ניתן לעשות גם סיור קפה, שגידולו נפוץ מאוד באזור.

תצפית שקיעה - מהר אלגון נפרש מישור עצום ויפהפה, מאוד מומלץ לנצל נקודות תצפית וללכת לראות את השקיעה. כל גסטהאוס יכול להמליץ על מקומות, או שאפשר ללכת לסניף של בית הקפה Endiro (ככה אנחנו עשינו) וגם להם יש תצפית טובה. השקיעה שם הייתה האהובה עליי באוגנדה.